צפון ודרום בעמק הרון 2011

7 באוקטובר, 2011

מאת: צחי רוזנבלום, כתב יין ועורך האתר wineblog.co.il

בחודש האחרון הזדמן לי לטעום לא מעט יינות מאזור עמק הרון שבצרפת. אחרי בורדו עם הקברנה סוביניון שלו, בורגון עם הפינו נואר, נחשב עמק הרון כאזור השלישי בחשיבותו בצרפת כאשר הזנים המובילים בו הם סירה וגרנאש.
עמק הרון עצמו מחולק ל2 תתי אזורים: צפון ודרום, שכל אחד מהם מחולק לתתי אזורים בתוכם. האזור החשוב של הדרום נקרא "שאטונף דו פאפ" עליו כבר כתבתי בעבר בלינק הזה. האזורים החשובים של הצפון נקראים: הרמיטאז', קרו הרמיטאז' וסיינט ג'זף. באזורים אלו מייצרים את יינות הסירה (הידוע גם כשיראז) החשובים והמבוקשים בעולם.
בעוד שכיום באזורי יין חשובים 300 ש"ח יביאו אותנו רק עד לסף הכניסה ההתחלתי של "מועדון היינות הגדולים", בעמק הרון נוכל להגיע הרבה יותר רחוק. ברמות המחירים האלו, שגם הם לא זולים בכלל!, נקבל יינות מורכבים ועשירים, בעלי פוטנציאל התיישנות ארוך ושמהווים תמורה נהדרת למחיר שלהם. מומלץ ביותר לכל חובב יין לרכוש בקבוק אחד טוב מצפון עמק הרון ומדרום העמק ולטעום את הטעם של יינות גדולים באמת.

Domaine Roger Sabon Châteauneuf du Pape Cuvee Prestige 2007 - אף שאטונפי קלאסי של פרי בשל וסרחונות של בהמה. מזמין מאוד ומפתה. בפה מתקבל יין שחסר קצת עמוד שדרה. מעט מתוק מידי. מעט אלכוהולי מידי. יין טוב אבל לא גדול. בשביל 200 ש"ח הייתי מוותר. לשתייה 2011 - 2015. 87 נקודות.

Domaine de Marcoux Châteauneuf du Pape 2007 - האף חלש יחסית ודווקא בפה הוא מפתיע עם חמיצות נהדרת וריכוז פרי נהדר. למרות 15.5% אחוזי האלכוהול שבו, הוא מצליח לשמור על איזון. סיומת מאוד ארוכה. יופי של יין. לשתייה 2011 - 2017. 91 נקודות.

1996 Beaucastel, Chateauneuf du Pape - בציר 96 נחשב לאחד הבצירים החלשים של שנות ה 90 בדרום עמק הרון לכן לא היו הרבה ציפיות מהיין הזה. ובדיוק בגלל זה הוא הפתיע כל כך. אף פאנקי טוב, פטרייתי, מפולפל, מתובלן ופרי חום נוטה כבר ליבש. בפה ישנה נפילה קלה, אבל לא כזאת שהורסת את היין. החומציות עדיין נעימה, הפרי כבר מעט חלש. סיומת ארוכה. סה"כ ליין בן 15 שנים שאמור להיחשב כמת מדובר ביין לא רע בכלל. 88 נקודות

2005 Chateau La Nerthe Chateauneuf du Pape Cuvee des Cadettes - באף הרבה עץ ופרי שחור מעט ריבתי. האלכוהול גם הורגש כבר באף. סגנון מאוד מודרני וחם לשאטונף. בפה מתקבל יין מאוד "נותן", אפילו מעט הדוניסטי. מרוכז מאוד. מעט טעמי ברביקיו אמריקאי. סיומת ארוכה וטאנים נעימים. אםמנם פחות כוס התה שלי אבל בכל זאת יופי של יין. 2011- 2016. 91 נקודות.

Guigal Cote Rotie Brune et Blonde 2000 + 2003 - הזדמנות נפלאה להשוות בין 2 שנות בציר של אותו יין. ואיזה יין…! בשניהם היה אף עם המון פרי שחור, עור ואדמה כאשר ה 2000 היה קצת יותר "מסריח" וברטי. למרות שגם ה 03 לא היה פראייר בתחום. נצחון דחוק בנקודות ל2000 באף. בפה התקבל סיפור אחר לגמרי. ה 03 ניצח בכל הקטגוריות, כאשר היה הרבה יותר חי ועם ריכוז פרי אדום נפלא. חומציות נפלאה. עגול, מלא ומורכב. ה2000 היה מעט יותר עם עשבי תיבול ירקרקים. גם בסיומת ניצח ה2003. עכשיו חשוב לי להבהיר, אמנם ה 2003 הוא ענק, אבל גם 2000 מעולה בפני עצמו. לשתייה 2011 - 2015, כאשר את ה03 אפשר להחזיק 2-3 נוספות. 91 נקודות לבציר 2000. 94 נקודות לבציר 2003.

Guigal , St Joseph 2005 - אותו יצרן מאותו איזור כמו 2 אחיו שנטעמו מעל, רק שהפעם הענבים מגיעים מכרמי בכל האזור ולא מ 2 חלקות איכות. האף יוצא מן הכלל. פרי אדום, אדמה, פלפל שחור ומספיק ברטיות בכדי לשאוב אותך פנימה. בפה מתקבל יין טוב, אפילו טוב מאוד, אבל לא מצויין. הכל נמצא כאן, רק במינון יותר נמוך. סה"כ יין שמהווה לא רק דוגמא טובה לאזור צפון עמק הרון אלא גם תמורה טובה לכסף. לשתייה 2011 - 2015. 170 ש"ח. 88 נקודות.

M. Chapoutier Hermitage la Sizeranne 2005 - הריחות שהיין הזה הפיץ היו כמו לתקוע את האף בתחת של בהמת משא בזמן שהיא חורשת שדה (של פירות אדומים). סרחון לא נורמלי. בפה מתקבל פרי שחור מרוכז, חמיצות נפלאה, יין מרוכז מאוד עם גוף מלא. עדיין מעט טאני. אבל זהו יין שנותן. הוא עוד לא הגיע לשיאו. רק סיומת מעט קצרה מונעת ממנו לעוף ממש גבוה לשמיים. 2014 - 2022. 93 נקודות.

Domaine Yves Cuilleron Ripa Sinistra 2006 - מהאף עד לסיום מדובר ביין נעים מאוד. לא מתפרץ. לא עושה רעש. אולי בגלל שהוא נטעם אחרי בהמת משא כמו הסיזראן (שמעליו). יין באמת נהדר עם פרי אדום ומעט סגליות אפילו. מורכב ובעל רבדים. דוגמא נהדרת לסירה עולם ישן.לשתייה בין 2011 - 2015. 92 נקודות.


יינות טוסקנה

19 באפריל, 2011

מי שמטייל בכפר סאן ג'ימיניאנו שבאזור טוסקנה, לא יכול להתעלם מהעובדה שכל הכפר, על תושביו ועסקיו, הפך להיות מעין תפאורה לסרט הוליוודי: הרחוב הראשי מלא בחנויות אשר דומות אחת לשנייה בסגנונן ובמרכולתן, (ובמחירים המופקעים שלהם), האוכל במסעדות לא טוב והתחושה הכללית היא של התמסחרות ואובדן האותנטיות…

המשך הכתבה באתר איש הענבים

4 המלצות ליינות בורגון

14 במרץ, 2011

מאת: צחי רוזנבלום, כתב יין ועורך האתר wineblog.co.il

ג'יי מקינרי, מבקר היין של הוול סטריט ג'ורנל, כתב כך על יינות בורגון: "כאשר הם טובים הם כמו שום יין שטעמת בעבר וכאשר הם לא טובים… הם פשוט נוראיים". ואכן נדמה לחובבי היין שבכדי להבטיח הנאה מיין בורגון יש צורך לשתות בקבוקים שמגיעים אך ורק מחלקות כרמים נחשבות וגבהות של הכפרים הידועים והמפורסמים ביותר.

אולם דווקא דרך מחשבה זו מכניסה את הצרכנים למעיין מלכוד 22 אין סופי. מצד אחד יינות אלו לא תמיד יהיו זמינים לקנייה בשוק ויהיה צורך להזמינם מראש או לחטט רגליים ולהיטיב לחפשם בין חנויות היין השונות, אספנים ומסעדות. מן המצד שני, כאשר כבר יימצא הבקבוק המיוחל, הוא יגיע יחד עם תג מחיר גבוה, וכנראה שאפילו, גבוה מאוד.

יוצא מכך שלבורגון יצא שם של יינות אליטיסטים ומתנשאים. שחור ולבן. של רכבת הרים עם עליות ומרדות ללא טווח ביניים. אך האם דרך מחשבה זו בהכרח נכונה? האם בורגון מסוגלת לייצר יינות טובים אך ורק ברמות המחיר הגבוהות ולהכשל ברמת הבסיס: Appellation Bourgogne Controlee?

אז זהו. אסור להאמין תמיד לשמועות. ישנם יינות בורגון נפלאים באזור ה 160 ש"ח (פלוס מינוס). נכון, הם לא מורכבים, עמוקים או מאוד מרגשים כמו אחיהם הגדולים. ונכון, הם גם לא ישתמרו במרתף עשרות שנים (למרות שיישון של 3-5 שנים רק יעשה להם טוב). אבל הם כן מספקים את התמורה, את החוייה ואת ההנאה שבורגון יכולה להביא לכוס היין שלכם. פשטותם הכובשת, היופי שמגיע אל האף, הנקיון בפה והפרחוניות המפתה - זאת גדולתם. אינכם צריכים יותר לחכות לאירוע מיוחד בשביל לשתות יין טוב מבורגון. אלו בהחלט בקבוקים שאפשר לפתוח "באמצע השבוע".

יינות בורגון אלו ילוו נהדר גבינות מכל סוג, ריח וטעם, נקניקים שמנמנים ואם רוצים גם מנת אוכל מעט יותר רצינית,  אזי דגים בגריל יהיו נהדרים.

הנה 4 המלצות על יינות אשר כולם נמצאים תחת רמת "בורגון", שהיא הרמה הבסיסית ביותר. כל היינות מיובאים לארץ על חברת יינות בורגון בע"מ וניתנים להשגה ישירות אצל היבואן או בחנויות היין המובחרות.

de-montille-bourgogne-07

De-Montille bourgogne 07 - הובר דה מונטי הוא אחד מהיננים החשובים בחלק הדרומי של בורגון, קוט דה בון. כיום שני ילדיו, אטיין ואליקס הם אלו שלוקחים אחריות על היקב וייצור היינות. ליין אף פרחוני ומקסים של תותים אדומים טריים מהשדה עם מעט מעט וניל. בפה מתקבל יין עם גוף קל, עגול ונעים, קצת נהנתן אפילו. לא מורכב מידי או מתוחכם מידי אלא  פשוט ומהנה. עשוי היטב. נותן תמורה נפלאה למחיר. לשתייה בין 2011 - 2014.

Deux Montille bourgogne 08 - שייך גם כן למשפחת  דה מונטי  אך יקב זה הוא הביטוי האישי של אליקס דה מונטי לבורגון. עד כה היא ייצרה אך ורק יינות לבנים וה 2008 הוא למעשה הבורגון האדום שהיא משחררת. צבע ורדרד עדין. אף מאוד פלורלי וסיגלי. ממש אף בושמי. בפה מתקבל יין נקי מאוד עם פרי אדום בשל. אפילו מעט חם. מזכיר את היום הראשון של האביב. לשתייה מיידית.

dugat-py-bourgogne-2007

Dugat-Py bourgogne 07 - עוד אחד מהיצרנים הגדולים של בורגון. דוגה-פי יושב בכפר ז'ברה-שמברטה שנמצא בחלק הצפוני, קוט דה נואי. בעל צבע אדום חי. אף עמוק ומורכב, פרי אדום בשל, אבל לא מתפרץ, ומעט ריחות אדמה וברט. מפתה. בפה ישנה יופי של חמיצות מרעננת ואדומה. ריכוז פרי נפלא. ליין גם יכולת התיישנות טובה. יצא לי לטעום את אותו הבקבוק רק הפעם מבציר 2005, שהיה בהחלט בעל טעמים מורכבים יותר של פרי בשל וטחב. ה 05 היה עגול, מורכב והדוניסטי. ה07 הוא דוגמא נהדרת ליין "פשוט" שמגיע מיצרן גדול. לשתייה 2011 - 2016.

Meo-Camuzet bourgogne 07 - מאו-קמוזה נחשב כיום לאחת מאגדות בורגון, כאשר מחירו של בקבוק יין המגיע מחלקה חשובה מגיע בקלות רבה לאלפי יורו. ממקום בכפר וון-רומנה, אשר נמצא גם כן בחלק הצפוני של בורגון, קוט דה נואי. יין בעל צבע אדום חי. שילוב נפלא באף בין פלורליות, פרי חי ועור. אף נהדר ומורכב באופן יחסי לרמת בורגון הבסיסית. בפה מתקבל יין עם גוף בינוני עדיין מעט טאני. החמיצות וריכוז הפרי משגעים. הסיומת ארוכה. האיזון מרשים. יין נדיב. לשתייה 2012 - 2016.