השיטה המקובלת לציוני יין היא השיטה המספרית של 100 נקודות. ככל שהיין טוב יותר, לטעמו של המבקר, הוא מקבל ציון גבוהה יותר. ואותו דבר הפוך, ככל שהיין פחות טוב הוא יקבל ציון נמוך יותר. שיטה זו היא לא רק קלה להבנה ולתפעול אלא גם הגיונית במיוחד כאשר באים לקרוא ולחקור על יינות. אך אני מוצא בה 2 פגמים עיקריים:

1. את ההבדל בין הציונים ליין 89 ל 90 אני יכול להבין (היין שקיבל 90 הוא בקבוצת יינות שברמה גבוהה יותר), אבל מה ההבדל בין יין שקיבל 92 ל 93? האם אפשר בכלל לתת ציון מספרי אבסולוטי ליין? להרבה מבקרים 2 ספרות לא מספיקות והם נותנים ציון +91. מה זה אומר?
2. יש בבורדו שבצרפת אמרה שהולכת ככה: אם יין מסויים קיבל ציון שגבוה מ 90 נקודות, אפשר לבקש עבורו מאות יורו לכל בקבוק, אך אם היין קיבל ציון שנמוך מ 90 נקודות אפשר לשפוך אותו לביוב כי אף צרכן לא יקנה אותו. מה עוזר לי להכין רשימה של יינות עם ציונים גבוהים בכדי להתבדות ולהתאכזב כשאגיע לחנות ואראה שאין ביכולתי לרכוש אף אחד מהם? לדעתי מחיר היין צריך להוות חלק אינטגרלי מציונו.

כשמישהו אומר שהוא קונה ארגז יין הוא מתכוון לכך שהוא קונה 6 בקבוקים, מכייוון שיין, ממש כמו בירה, נמכר בארגזים של ששיות. הציון שלי מסמן כמה בקבוקים אני הייתי קונה מאותו יין, כאשר ארגז (שישיה) הוא הגבוה ביותר. בציון שלי אני מתייחס לפרמטרים הבאים:

• איכות היין - הכי חשוב. לכל מבקר יין יש הטעם שלו ולכן חשוב לי להציג את מה שאני מחפש כאשר אני טועם יין:
  • מורכבות: מכמה טעמים וריחות מורכב היין? האם הוא ברור ופשוט להבנה או מצריך זמן ומחשבה?
  • איזון: האם כל מרכיבי הטעם והריח שביין מתלכדים יחדיו ויוצרים "שלם הגדול מסך חלקיו"? או שהיין נוטה מידי לכיוון מסוים, לדוגמא: מתיקות, חמיצות, אלכוהוליות?
  • פוטנציאל יישון: האם היין מוכן לשתייה? אם כן, אז עוד כמה זמן קדימה הוא ימשיך להיות במיטבו? ואם לא, אז מתי כן אפשר לשתות אותו?
  • אלגנטיות: קצת קשה להסביר… האם היין מרגש אותנו כאשר אנחנו חווים אותו? האם הוא מספר לנו סיפור? האם הוא מכיל מימד נוסף שלא קשור רק בטעמים וריחות?
• מחיר: האם המחיר שהיין עולה הוא בטווח הסביר? האם יינות אחרים באותו מחיר מהווים תמורה הולמת יותר? או פחות?

דוגנא: יין טוב שעונה על רב הפרמטרים שלי ומתומחר נגיד ב 100 ש"ח, יקבל אצלי את הציון המקסימלי 6/6 - כלאמר אני הייתי קונה ארגז מהיין הזה. אותו יין במחיר גבוהה יותר של 300 ש"ח, ואני מגזים בכוונה, מן הסתם יקבל אצלי ציון אחר ונמוך יותר כנראה באיזור של 3/6, כלאמר, אני הייתי רוכש רק שלושה (אולי ארבעה) בקבוקים. המחיר לא מוריד ביחס ישיר את הציון מ 6/6 ל 2/6 אלא הוא רק מהווה משקל.

אפשר להסיק מכך שיינות שיקבלו את הציון 6/6 מהווים בעצם מציאה, יש לחטוף אותם מהמדף ובעצם הם מתומחרים נמוך מידי. אז כן, יינות של 6/6 מהווים תמורה מדהימה למחיר שלהם ולדעתי הם אכן קנייה שווה, אבל בהחלט יכול להיות שאני אטעם גם יין יוצא דופן שגם במחיר של 1000 ש"ח אני עדיין אתן לו את הציון 6/6. מציאה? תחליטו אתם.